The Early Engineering days IETV / הימים הראשונים של טח”י

The CCR late 1960's, Meyer broadcasting and Rafi Halmon (left) monitoring signal levels

IETV Camera Control Room late 1960’s, Meyer broadcasting and Rafi Halmon (left) monitoring signal levels. Note: The unreliable EMI monitors are replaced with Conrac Monitors.


This is the story of television’s start up in Israel as seen through my technically oriented eyes. The history of Israeli Educational Television (IETV) is usually documented from a production perspective, being one of the founding engineers I want to give the engineering staff their day of glory 🙂 These are my random recollections of the time.

If you have any stories, anecdotes or pictures from this period please send them on to me so I can incorporate them into the blog.

Note: the English is followed by a Hebrew for each entry.


זהו סיפור התחלתה של הטלוויזיה בישראל כפי שהוא נראה דרך האוריינטציה הטכנית שלי. ההיסטוריה של הטלוויזיה החינוכית הישראלית (טח”י) מתועדת בדרך כלל מנקודת המבט ההפקתית, אך בהיותי אחד מהטכנאים הראשונים, ברצוני לתת לצוות הטכני את יום הזוהר שלו. אלו הזכרונות שלי מהתקופה ללא שום סדר כרונולוגי כלשהוּ.

אתם מוזמנים לשלוח אליי סיפורים, אנקדוטות ותצלומים מהתקופה האמורה ואני אשלב אותם בבלוג.

הטקסט בעברית מופיעה אחרי האנגלית.

Joining the team  – עברית

I started my romance with the IETV in 1965. After arriving in Israel as an accidental new immigrant (I only came here as a tourist) and working in various jobs – installing thermocouples at the Haifa oil refineries, repairing electronic equipment and other short time occupations – I came across an advert in the Jerusalem Post, offering roles in the fledgling television station. The advert offered in house training, which for me was a chance to fulfill a lifelong desire to work with television equipment.

The interview was held at the temporary studio complex set up at the Eureka cafe in Hertzliah Pituach. I was interviewed by Doctor Yona Peless and Arieh Kaplan. They asked various background questions and when checking my references from abroad, they saw I had done some work in the repair and maintenance of film projectors. This made them make a note on the interview sheet. They also asked a few technical questions about television technology and I recall explaining how a vacuum tube amplifier could be modified to accommodate a 5MHz bandwidth! 🙂

Eureka - Maximo tackles the dreaded EMI Monitor

Eureka Cafe – Maximo tackles the dreaded EMI Monitor (M. Bucker)

They showed me around the complex and two things stick in my memory. A nervous  teacher wearing a kipa on his head being televised,  next to a placard of a boy standing in a canoe and asking: “האם הנער דוד יפול או לא יפול”. The other thing of note was a burly South American, Maximo (Mordechai), delving into the innards of an EMI television monitor.

A month later I had still not heard anything  so I sent them a postcard enquiring as to my fate and lo and behold an answer came back saying that I was to be employed. On the given date I arrived at Eureka only to find it deserted. After a few enquiries I was on my way to Ramat Aviv. No car at that time, mid summer and I shlepped my way using busses and walking long distances. They had neglected to tell me of the move to Ramat Aviv.

ההצטרפות לכוח

הרומן שלי עם הטלוויזיה החינוכית הישראלית, ראשיתו  ב-1965. נקלעתי בטעות למעמד עולה חדש (באתי לכאן בכלל בתור תייר) ועבדתי בכל מיני עבודות – התקנת צמדים תרמיים במפעלי הזיקוק בחיפה, תיקון ציוד חשמלי ושאר עבודות זמניות. עד שיום בהיר אחד נתקלתי במודעת דרושים ב”ג’רוזלם פוסט”  לתפקידים בתחנת הטלוויזיה, שהייתה אז בחיתוליה. במודעה הציעו הכשרה במקום ומבחינתי, הייתה זאת הזדמנות להגשים חלום ישן, להפעיל ציוד טלוויזיה.

הריאיון נערך במתחם האולפנים הזמני שתוכנן במקור כמקום לסופרמרקט. השם

Yona Peless with TV Camera

Yona Peless with TV Camera

שנבחר למקום היה  “יוריקה ” , (EURIKA) בהרצליה פיתוח. ראיינו אותי ד”ר יונה פלס ואריה קפלן. הם שאלו אותי כל מיני שאלות רקע ואז, בדקו את ההמלצות שלי מחו”ל וראו שיצא לי לעבוד בתיקון של מקרני קולנוע ובתחזוקתם. הם ראו לנכון לציין זאת  בטופס הריאיון שלי. הם שאלו גם כמה שאלות טכניות על טכנולוגיית הטלוויזיה וזכורני שהסברתי להם שאפשר לשדרג  מגבר מנורות (vacuum tube amplifier) לרוחב פס של חמישה מגה-הרץ!

הם עשו לי סיור במתחם ושתי תמונות נחרתו בזיכרוני. מורה לחוץ, חובש כיפה, ניצב לצד כרזה של ילד עומד בקאנו, ושואל לעיני המצלמה, ”האם ייפול הנער דוד או לא ייפול?”. כמו כן, נחרתה בזיכרוני דמותו של דרום אמריקאי חסון, מקסימו (מרדכי בוקר), צוללת לתוך קרביו של מוניטור טלוויזיה מתוצרת  EMI.

עבר חודש וטרם שמעתי מהם, לכן ביררתי בגלויה מה עלה בגורלי, וראו זה פלא, קיבלתי תשובה והודיעו לי שמתכוונים להעסיק אותי. בתאריך היעד, הגעתי ל”יוריקה ” וגיליתי להפתעתי שהמקום נטוש. כעבור כמה בירורים,  יצאתי לרמת-אביב. מכונית עוד לא הייתה לי אז, הקיץ היה בעיצומו ואני השתרכתי לי באוטובוסים ובהליכה ממושכת. לא טרחו להודיע לי על המעבר של האולפנים לרמת-אביב.

My first day  עברית

Meyer operating the telecine at the CCR Telecine Complex

Meyer operating the telecine at the CCR Telecine Complex

The studios were still under construction, cables on the floor, equipment being installed and British engineers everywhere. The entire complex was designed and commissioned by EMI. I was assigned to work with Mr. Barfoot – a chain-smoker who regarded any non smoking signs as superfluous – setting up the two telecine machines. Len Dole was another of the engineers and Mr Graham Phillips a British gentleman engineer, was the engineering superisor.

A few words on Graham Phillips. His temporary office was in the room that housed the microwave transmitter. This transmitter connected us to the main transmitter at Eitanim. His secretary was Jehudit and he enjoyed making lewd remarks about the effect of the microwaves on her health. During his farewell party mention was made of the astounding number of lengths that he had covered at the swimming bath at the Ramat Aviv Hotel. As a gentleman engineer, he strutted around peacock like, looking very important and enquiring into what all the technical staff was doing. Len Dole despised him and told me how to keep him off my back. “The next time he comes to bother you, simply show him the circuit diagram of the equipment you are working on and ask him why this specific resistor and capacitor were used in the circuit”. I did that the next time he came to inspect what I was doing and lo and behold he mumbled something and then went on his way never to bother me again.

יומי הראשון בעבודה

האולפנים היו עדיין בבנייה, הכבלים היו מונחים על הרצפה, התקנת הציוד הייתה בעיצומה ומכל עבר עבדו מהנדסים בריטים. על תכנון המתחם כולו ועל הקמתו הפקידו את חברת EMI. שלחו אותי לעבוד עם מר ברפוט, מעשן כבד שלדידו, היו שלטי “העישון אסור” בגדר המלצה בלבד, ויחדיו התקנו את ה-Telecine. לן דול היה גם הוא בין מהנדסים ומר גרהם פיליפס, “מהנדס וג’נטלמן” בריטי, היה המהנדס האחראי. (הערה מ שמוליק, לפי זכרוני, פיליפס היה מהנדס מסילות ברזל).

כמה מילים על גרהם פיליפס. הוא קבע את משרדו הזמני בחדר שעמד בו ה-microwave transmitter. ה-משדר האמור חיבר אותנו למשדר הראשי באיתנים. המזכירה שלו הייתה יהודית והוא נהנה לפזר הערות זימה על השפעתם של גלי מיקרו על בריאותה. במסיבת הפרידה שלו, ציינו את מספר הברכות העצום שגמא בברכת השחייה במלון רמת-אביב. פיליפס, “מהנדס וג’נטלמן”, טופף לו כטווס, כולו קורן חשיבות ובירר מה עושה הצוות הטכני. לן דול תיעב אותו ואמר לי איך להוריד אותו ממני. “פעם הבאה שהוא בא להציק לך, תראה לו את תרשים המעגל החשמלי של הציוד שאתה עובד עליו ותשאל למה משמשים הנגד והקבל המסוימים במעגל האמור”. עשיתי כמצוותו בפעם הבאה שהוא בא לפקח על עבודתי, וראו זה פלא, הוא מלמל משהו, פנה לדרכו ומאז, לא שב להטריד אותי.

The early IETV building

The early IETV building (S Ben-Bassat)

The Microwave Transmitter  עברית

The dual microwave transmitter was a valve and cavity magnetron monstrosity, possible picked up cheaply from the French manufacturer CSF Thompson, if my memory serves me correctly. It was maintained by the Israel Post Office and required constant tweaking and visits from the French manufacturer. Later it was replaced with solid state equipment from Siemens that worked reliably for many years.

The Master clock was also installed in this room and being a pendulum clock it ticked away merrily. The clock was powered by large accumulator batteries which required constant checking and topping up with distilled water. Shmulik Klimovski was the tech in charge of this high-tech job!

Microwave Transmitter-ה 

ה-dual microwave transmitter היה מפלצת עשויה מ Thermionic valves and cavity magnetrons וכנראה, שהשיגו אותו בזול מהיצרן הצרפתי CSF Thompson, אם זיכרוני אינו מטעני. תחזק אותה “דואר ישראל” (או יותר נכון בימים ההם,”משרד הדואר”) והיא הייתה זקוקה תדיר לכוונונים ולביקורים מטעם היצרן הצרפתי. לימים, החליפו אותה בציוד ראוי לשמו, תוצרת “סימנס” והוא שירת אותנו נאמנה במשך שנים רבות. גם את שעון האב התקינו בחדר זה ומאחר שהיה שעון מטוטלת, תקתק לו בגיל. השעון היה מופעל בסוללות מצבר גדולות ואלה הצריכו תדיר בדיקות ותדלוק במים מזוקקים. שמוליק קלימובסקי היה הטכנאי המופקד על המשימה עתירת-הידע דנן! (שמוליק מזכיר שהמצברים הותקנו על הגג. היות שהוא היה אחראי על התחזוקה, לא נתווכח איתו. 

“My vacuum cleaner no suck moon dust!”

IETV Staff party in the sixties

IETV Staff party in the sixties (M Bucker)

The under floor cabling in the complex was crude. The floor was concrete and the cabling channels were covered with a brick like substance. Dust abounded, but was kept in check by the two elderly, wiry, but tough Romanian-born cleaners. Shteirman was in charge (no known first name) and the second in command, his brother in law, Chaim David.

Shteirman ruled with a fist of iron and a large industrial type vacuum cleaner, keeping the CCR (Central Control Room) clean. This vacuum cleaner was well known to all and at one of the staff parties with the theme of “IETV on the moon”, he was given the  phrase to solemnly announce in English: “My vacuum cleaner no suck moon dust!”

‏“My vacuum cleaner no suck moon dust!”

מערך הכבלים מתחת לרצפת המתחם היה אלמנטרי ביותר. הרצפה הייתה רצפת בטון ותעלות הכבלים היו מכוסות בחומר דמוי-לבנים. המקום היה משופע באבק, אבל היה נתון לפיקוחם של שני מנקים קשישים, דקיקים אבל חסונים, ממוצא רומני. יצחק שטיירמן היה המנקה האחראי והמשנה למפקד היה חיים דוד, גיסו.

(שמוליק מרחיב: הגיסים רבו ביניהם וברבות הימים תחת שלטונו של משרד החינוך הפך חיים דוד למטפל בכלבי השמירה.)

שטיירמן משל ביד ברזל ובשואב אבק גדול מהסוג התעשייתי, שמר על ניקיונו של חדר הבקרה המרכזי.

כולם הכירו היטב את שואב האבק דנן ובאחת ממסיבות הצוות, לקולה של נעימת הנושא מ”הטלוויזיה החינוכית בירח”, שמו בפיו משפט באנגלית, להכריזו חגיגית:

‏!my vacuum cleaner no suck moon dust”.

The people of the day:

Dr Yona Peless – “Call me Yona”

Dr Yona Peless

Dr Yona Peless

First and foremost Dr Yona Peless the designated Head of Engineering. A man who knew how to empathize, he encouraged the entire technical staff to study their specific tasks in engineering, cameras, sound, telecine, patch panels, power distribution and more. For me, his lectures on radiation and light were inspiring, and when lecturing today I still use his original lecture as a basis.

He disliked being referred to as “Doctor Peless” and at one technical meeting he told us to call him Yona or Peless, to which Haim Podgur the chief cameraman replied, “OK then you can call me Haim!” Dr Peless is unfortunately not a well man today.

האנשים של אותם הימים

ד”ר יונה פלס – תקראו לי יונה

ראש וראשון לכולם, ד”ר יונה פלס, הממונה של מחלקת ההנדסה. הוא היה איש שיודע לגלות אמפתיה ועל כן, עודד את הצוות הטכני כולו ללמוד איש-איש את תפקידו, בהנדסה, במצלמות, בקול, טלסיני, לוחות חיבורים, בחלוקת חשמל ועוד. ההרצאות שלו על קרינה ואור היו לי מקור השראה ובהרצאותיי כיום, ההרצאה המקורית שלו עודה משמשת לי בסיס. הוא לא אהב שפונים אליו ב”ד”ר פלס” ובפגישה טכנית אחת, אמר לנו לפנות אליו ב”יונה” או ב”פלס”. על כך ענה חיים פודגור, הצלם הראשי, “טוב, אז תקרא לי חיים!”

למרבה הצער, ד”ר פלס כבר אינו בקו הבריאות.

Arieh Kaplan

Arieh Kaplan checking the VTR

Arieh Kaplan checking the VTR (m bucker)

Arieh Kaplan (ז”ל) was Doctor Peless’ second in command and eventually took over  his job when Peless moved on to establish another Rothschild project, The Center for Educational Technology (CET).

אריה קפלן

אריה קפלן (ז”ל) היה המשנה לד”ר פלס ולימים, נכנס לנעליו, כשפלס עזב לטובת הקמתו של פרויקט רוטשילד נוסף, המרכז לטכנולוגיה חינוכית.

Amos Malach and the Sound team

My pet project. A Siemen's projector replaced the 35mm projector – A dual projector with full 16mm magnetic sound track. – Quality kept Amos happy!

My pet project. A Siemen’s projector replaced the 35mm projector – A dual projector with full 16mm magnetic sound track. Quality kept Amos happy!

Amos Malach (ז”ל) was in charge of sound. I was at constant loggerheads with him over the optical and magnetic stripe sound quality of the Philips 16mm projector which was part of the telecine complex. We almost came to blows arguing about the sound quality. We used to run the sound test films countless times trying to improve frequency response, distortion, signal to noise and wow and flutter. He was never ever satisfied with the results. A true perfectionist in sound engineering.

Amos eventually left the IETV and went on to swap wives and jobs. He had a good thing going dubbing films into Russian for the then influx of Russian immigrants. He got  Russian actors to create a sound track which was synchronized with a Nagra (his own special system) and which he played back to Russian audiences on Friday showings in various halls throughout the country. Many of the technicians supplemented their income by operating his system.

עמוס מלאך וצוות הקול

עמוס (ז”ל) היה מופקד על הקול. הייתה לי מחלוקת נצחית איתו בנוגע לאיכות הקול של הפס המגנטי/אופטי של מקרן ה-16 מ”מ תוצרת “פיליפס”, חלק ממערך הטלסיני. כמעט הלכנו מכות בגלל איכות הקול. הרצנו את סרטי בדיקת הקול, המילים בגרמנית  “Ausgangs Pegel” בתחילת סרט הבדיקה הדהדו פעם לאחר פעם בתוך ה CCR כאשר ניסינו לשפר את תגובת התדר, למנוע עיוותי הקול, ליצור יחס אות לרעש משופר וגם ולשפר את ה-wow and flutter. התוצאות לעולם לא השביעו את רצונו. פרפקציוניסט של ממש בהנדסת-קול.

עמוס עזב לבסוף את הטלוויזיה החינוכית ולימים, החליף נשים ועבודות. הוא עלה על פטנט טוב ודובב סרטים לרוסית כשבאו העולים מרוסיה בהמוניהם. בעזרת שחקנים רוסים, יצר את הפס-קול וסנכרן אותו ב”Nagra” (מערכת מיוחדת משלו). את פס הקול השמיע לקהל רוסי בהקרנות יום שישי באולמות ברחבי ישראל. רבים מהטכנאים השלימו הכנסה בהפעלת המערכת שלו.

Zeev Gurevitz – “Vovka”

Zeev Gurevitz, a new immigrant from Russia joined the sound team. He was known to one and all as “Vovka”except Amos who insisted on calling him “Ingineer Gurevitz”.

Later additions to the sound department were Leibela, a Russian immigrant who loved chess and could often be found playing chess with the other avid player ­- Amos.

Shlomo Freiman, Benny Baruch and Shimon Wiseman were later additions to the sound department.

זאב גורביץ – וובקה

זאב גורביץ’ היה עולה חדש מרוסיה שהצטרף לצוות הקול. כולנו כאחד קראנו לו “וובקה”, למעט עמוס, הוא התעקש לקרוא לו “המהנדס גורביץ”.

לימים, נוספה למחלקת הקול תגבורת: לייבלה (ז”ל) , עולה מרוסיה שאהב לשחק שחמט ונצפה תכופות בשעת משחק עם השחמטאי הנלהב הנוסף, עמוס. שלמה פריימן, בני ברוך, שמעון וייסמן ( ז”ל ) חברו למחלקת הקול בשלב מאוחר יותר.

Victor Migdal

Victor Migdal was a technician with a flair for things mechanical and eventually ended up in the workshop maintaining the pedestals, the pan and tilt heads and the camera lenses.

At one of the early staff parties, Victor made his unforgettable statement: “My name is Victor Migdal and that’s enough!”

ויקטור מגדל

ויקטור מגדל היה טכנאי בעל חוש מכני טבעי ובסופו של דבר, נחת בסדנה ועסק בתחזוקה שלה Pedestals, ראשי Pan & Tilt ושל עדשות המצלמות ובאחת המסיבות של כל אנשי טח”י, ויקטור הכריז את המילים הבלטי נשכחות: ‏”My name is Victor Migdal and that’s enough!”

Yair Mamlok   עברית

Yair Mamlok (ז”ל) was in charge of the two RCA TR4 2″ VTRs. They were kept in the “holy of holies” – a spanking clean room with air filters. Yair together with Shmuel Klimovski were in charge of these precious machines. All the technicians were required to wear white lab coats ours were not always spanking clean but Yair would always be seen wearing a pristine white coat.

CCR – the Broadcasters view. Meyer, Yair Mamlok (right) and Ran Goldman (standing) setting up the telecine in the background

The VTRs were the special favorite of Peless, as the thesis for his doctorate while working for RCA was the design of an automatic tracking system for 2″ VTR’s. The patent was purchased by the Ampex corporation, the then, world leader in video taping technology.



Those were interesting times, the VTRs took at least 30 seconds to lock and in fact were only capable of locking onto the vertical sync. It was always a hair rising time to run the VTR exactly 30 seconds before the broadcast started and hope that the output signal was locked and stable.

There was no budget to purchase linelock units, which would have enables total locking of the VTRs to the rest of the studio equipment so Yair and Shmulik were commissioned to copying the RCA linelock unit. Many man hours were spent on the project, but unfortunately without success.

 יאיר ממלוק

יאיר ממלוק (ז”ל) היה מופקד על שני מכשירי הווידאו, ה- RCA TR4 2″ VTRs. החזיקו אותם ב”קודש הקודשים”, חדר נקי למשעי ובו מסנני אוויר. יאיר ושמואל קלימובסקי היו מופקדים על המכשירים היקרים דנן. כל הטכנאים נצטוו ללבוש חלוקי מעבדה לבנים. לפעמים נפל רבב או שניים בחלוקים שלנו, אבל החלוק של יאיר היה צחור כשלג בלי יוצא מן הכלל.

1966 Yair Mamlok (Zal) preparing the VTR

1966 Yair Mamlok (Zal) preparing the VTR (M Bucker)

מכשירי הווידאו היו בבת עינו של פלס, מאחר שתזת הדוקטורט שלו כשעבד ב-RCA סבה על תכנונה של מערכת עיקוב (Automatic tracking system) למכשירי 2″ VTR. תאגיד “אמפקס” רכש את הפטנט. יש לציין שבימים ההם חברת AMPEX הייתה המוביל בעולם, בטכנולוגיה של הקלטת תמונות.  הייתה זאת תקופה מעניינת, למכשירי הווידאו נדרשו 30 שניות לפחות להינעל ולמעשה, הם ננעלו על אות הסינכרון האנכית בלבד. הייתה זאת חוויה מקפיאת דם: 30 שניות בדיוק לפני השידור, היינו מפעילים את מכשיר הווידאו ומקווים שהמכונה תתייצב בזמן.

לא היה תקציב ליחידות ה. Linelock יחידות אלה היו מאפשרות “לנעול” את מכונות הווידאו לשאר הציוד באולפן. לפתרון הבעיה מינו את יאיר ושמוליק להעתיק את יחידת ה Linelock מתוך תוכניות של ,RCA שהיו ברשותינו. בפרויקט הושקעו שעות אדם רבות כולל לילות עם פלס, אבל לרוע המזל ללא הועיל הערה: יש לזכור שבאותם הימים כל המיתוג של אותות הווידאו בתחנה היה אלקטרו-מכני.

Editing: “שוב פעם”

The only editing facility in those days was cutting the tape physically and joining it in a way similar to film splicing. A splicer was used together with a special solution which showed up the magnetic footprint of the vertical sync pulse. Generally speaking splicing was considered a dirty word, especially by American Professor Stasheff, the man in charge of training the production staff. Many demonstrations were made for him and Max Rowe (ז”ל) the then overlord of IETV and employed by the Rothschild foundation. Splices were only allowed on a few occasions and only after exhaustive discussions. Programs were 20 minutes in length and had to be completed in a single take! Many takes were needed before a program finally made it to the completed reel. The program was then sent to the Ministry of Education for final approval.

As an עולה חדש I received an unforgettable lesson in Hebrew grammar. A particularly complicated biology program finally made it tape, sent to the Ministry of Education and rejected as the teacher had used the phrase “שוב פעם” instead of “שוב” or “פעם”.

עריכה: שוב פעם

פעילות העריכה בזמנו הסתכמה בגזירת הקלטת, פשוטו כמשמעו, ובחיבורה בצורה דומה לאיחוי סרט. השתמשו בתמיסה מיוחדת שחושפת את הטביעה המגנטית של פולס הסינכרוניזציה האנכית, להדבקת שני חלקי הסרט השתמשו בסרט הדבקה מיוחד מתוצרת 3M.

כל הפעולה נערכה בסיוע מתקן מיוחד הכולל מיקרוסקופ – לגילוי מקום הפולס המגנטי, גיליוטינה קטנה לחיתוך במקום המדויק, מערכת לאחזקת קצוות הסרטים והדבקתם. עקב פעולת העריכה/איחוי נחשף הסרט לאבק ולכלוכים – וזאת למרות ההקפדה על הניקיון – וכך יכלו הטכנאים וגם הצופים בבית לדעת כ 2-3 שניות לפני נקודת העריכה ואחריה שאמנם יש כאן חיתוך בסרט.

באופן כללי, “איחוי” נחשב מילה גסה, בעיקר בעיני הפרופסור האמריקאי סטאשף, האיש המופקד על הכשרתו של צוות ההפקה. עשו הדגמות רבות לכבודו ולכבוד מקס ראו (ז”ל), האדון העליון דאז של הטלוויזיה החינוכית, נציגה של קרן רוטשילד. אישור לאיחוי ניתן במקרים נדירים בלבד ורק בעקבות דיונים ממצים.

אורך התוכניות היה 20 דקות והיו צריכים לצלם אותן בטייק אחד בלבד! דרכה של התוכנית אל הסליל השלם הייתה רצופה בטייקים רבים. אז, שלחו את התוכנית לאישורו הסופי של משרד החינוך.

הייתי עולה חדש וזכיתי לשיעור בלתי-נשכח בתחביר עברי. תוכנית ביולוגיה מורכבת במיוחד הגיעה סוף-סוף להקלטה , נשלחה למשרד החינוך ונדחתה, על שום שהמורה נקט את הצירוף “שוב פעם” במקום “שוב” או “פעם”. 

IETV makes the tabloids

An interesting side note at this point. העולם הזה newspaper, always on the lookout for some new scandal  in the late 60’s and early seventies, opened with an unwelcome attack on the IETV. The article contained 2 revelations. One was the amount of אש”ל paid to Yaacov Loverbaum as he lived in Jerusalem, but was stationed in Ramat Aviv. A few jokes were passed by the technicians concerning the weight of his salary loksh and how it fell on his arm and caused it to fracture.

The other story was because, Dr Peless had worked at RCA he made sure that the 2″ VTR’s were purchased from them at a price of 40K$ each (A very large sum at that time) instead of purchasing the1/2″ Sony’s at 500$ apiece. Bribery and corruption was insinuated into the newspaper article. Just for the record an RCA VTR was a full bandwidth 5Mhz broadcast machine compared with the Sony Home/industrial machine with a bandwidth of barely 1.5MHz. The power of the press!  We all had a good laugh about it.

הטלוויזיה החינוכית מגיעה לצהובונים

וזה הזמן להערת אגב מעניינת. העיתון “העולם הזה”, בחיפושו הנצחי אחר סקנדלים חדשים, בשלהי שנות ה-60, תחילת שנות ה-70, פתח במתקפה מבורכת על הטלוויזיה החינוכית. הכתבה האמורה כללה שתי חשיפות. באחת, חשפו את גובה האש”ל שמשלמים ליעקב לוברבאום, שכן הוא חי בירושלים, אבל היה מוצב ברמת-אביב. הטכנאים הריצו בדיחות על משקלו של “לוקש” המשכורת שלו וטענו שהוא נפל על זרועו ושבר אותה.

בחשיפה הנוספת, סיפרו שמאחר שד”ר פלס עבד בעבד ב-RCA, הוא דאג שיירכשו מהם את מכשירי ה – 2″ VTR ב-40 אלף דולרים האחד (סכום גבוה מאוד בזמנו), במקום לקנות מכשיר 1/2″ של “סוני” ב-500 דולרים ליחידה. הופיעו במאמר רמיזות לשוחד ולשחיתות. יצוין למען הסדר הטוב שמכשיר הווידאו של VTR של RCA היה מכשיר שידור בעל רוחב-פס מלא של 5 מגה-הרץ ואילו המכשיר הביתי/תעשייתי של “סוני” היה בעל רוחב פס של 1 מגה-הרץ בקושי.

עוצמתה של העיתונות! כולנו צחקנו על זה כהוגן.

Job descriptions?

Meyer operating the telecine

Meyer operating the telecine

In the early days there was not such thing as הגדרת תפקיד (Job Description) this came up later when ETV joined the Ministry of Education. The technical staff were multifunctional in those days, we worked in maintenance, TD’s (Technical directors), Telecine operators and last but not least cameramen.

Every week Arieh Kaplan would publish a list of operational duties and on this list every day opposite someone’s name would appear an *. This technician was known as the Cochav! His duties were to go into the studio during production breaks and interact with the אחראי  CCR  and assist in setting up the cameras. The Cameras were 4.5″ Image Orthicon vacuum tubes (IO) and required constant adjustment.

תיאור תפקיד

בראשית הדרך, לא היה דבר כזה “הגדרת תפקיד”. החיה הזאת נולדה כשהטלוויזיה החינוכית חברה למשרד החינוך. הצוות הטכני בזמנו היה כלבויניק. עבדנו בתחזוקה, היינו מנהלים טכניים, מפעילי טלסיני, מרכזנים ואחרון-אחרון חביב, צלמים.

מדי שבוע בשבוע, הוציא אריה קפלן רשימה של מטלות תפעול וברשימה זאת, היה מופיע בכל יום, מול שמו של אחד מאיתנו סימן *. כינויו של הטכנאי האמור היה כוכב! תפקידו היה להיכנס לאולפן בהפסקות הפקה, להידבר עם האחראי של חדר הבקרה המרכזי ולסייע בכיוונון המצלמות. היו אלה מצלמות בעלת שפופרות Image Orthicon 4.5″ vacuum tubes והן הצריכו כוונונים תדיר.

4.5″ Image Orthicon vacuum tubes   עברית

How the mighty have shrunk. A 4.5″ Image Orthicon vacuum tube next to a CCD sensor

How the mighty have shrunk. A 4.5″ Image Orthicon vacuum tube next to a CCD sensor

Some pertinent facts concerning these monster tubes.

The diameter 4.5″ i.e. 155mm

The Length approximately 500mm

The tubes were never allowed to be placed with the target area facing downwards. Manufacturing procedures could never entirely reduce dust particles within the tube to zero. A down facing tube would result in permanent defects appearing on the televised picture. To ensure that the tubes were not upended during delivery, the carton containing the tube had a small visible window in which a small ball bearing could be seen within an upended funnel. If the ball was outside of the funnel it meant that the tube had been upended. The insurance agent as brought to the studio and shown the position of the ball. The tube was then installed into a camera and inspected for blemishes, this together with the ever ensuing argument as to whether the tube was usable for broadcast or not. There was no way that IETV would broadcast a picture with a blemish to the 30 schools involved in the initial project of the broadcasts!

Meyer (left) working in the CCR, not sure who is sitting on the right

Meyer (left) working in the CCR, not sure who is sitting on the right. If you recognise them please let me know

The earlier tubes had an image target based on soda lime glass and had a tendency to “burn in” This meant if the camera was left to view a fixed image for more than a few minutes then an after image would permanently appear on all subsequent images. This problem was partly overcome by the “orbiting facility” incorporated into the camera which slowly moved the image by changing the magnetic field in a coil surrounding the target of the camera tube. Great idea, but the orbiting had to be switched off when trying to visually align the output of 2 cameras for a production requirement. Woe betide the cameraman who forgot to switching the “orbit” to on after the scene was shot!

The cost of the IO’s were about 500 Pounds Sterling –A substantial sum in those days.

The useful life was about 300 hours, after which in the interests of economy they were used for rehearsals on days before the productions. Tubes also had to be “cooked” a few hours every few months. This led to the constant rotation of the tubes and involved the long set up process which started with preheating the tubes for 20 minutes.

There were only 5 cameras. Two in each of the 2 studios and a “camera 3” which alternated between the studios. It was only made available upon special request and approved by the head of production.

Image Orthicon 4.5” vacuum tube 

כמה עובדות בנוגע לשפופרות המפלצתיות דנן:

 קוטרן: “4.5, קרי, 155 מ”מ

אורכן: 500 מ”מ בקירוב

 אסר בתכלית האיסור להניח את אזור המטרה של השפופרות עם הפנים כלפי מטה. לא היה בהליכי הייצור כדי לצמצם את חלקיקי האבק בשפופרת לאפס. הנחת השפופרת עם הפנים כלפי מטה הייתה מביאה לליקויים בלתי-הפיכים וניכרים בתמונה המשודרת. בקרטון האריזה של השפופרת, היה אשנב קטן ומבעד לו מסב כדורי קטן בתוך משפך מהופך, (קונוס חלול ) ודרכו בדקו שלא הפכו את השפופרות בזמן המשלוח. אם הכדור היה מחוץ למשפך, משמע שהפכו את השפופרת. במקרים כאלה, זימנו את סוכן הביטוח לאולפן והראו לו את תנוחת הכדור. אז, התקינו את השפופרת במצלמה, בדקו אם יש בה פגמים ומאליו התעורר הוויכוח הבלתי-נמנע, אם השפופרת כשירה לשידור אם לאו. לא עלה על הדעת שהטלוויזיה החינוכית תשדר תמונה ופגמים בה ל-30 בתי הספר המעורבים בפרויקט השידורים הראשוני!!!

לשפופרות המוקדמות היו “Soda Lime glass targets ” והן השאירו תכופות סימני צריבה. בשל כך, כשמיקדו את המצלמה בתמונה קבועה למשך יותר מכמה דקות, הופיעה דמות-גרר בכל התמונות העוקבות. לבעיה זאת נמצא פתרון חלקי בדמותה של “Image orbiting” ששולבה במצלמה. מתקן זה הזיז לאט את התמונה וזאת בשינוי השדה המגנטי של סליל הטיה סביב המטרה של שפופרת המצלמה. רעיון מצוין, אלא שכל אימת שניסו לערוך זה מול זה את הפלט של שתי מצלמות עקב דרישה של ההפקה, היו חייבים לכבות את “Orbit” ואבוי לצלם ששכח להעביר אותה למצב פעולה כשתמו צילומי הסצנה! עלותן של שפופרות IO הייתה כ-500 ליש”ט, סכום בלתי-מבוטל בשנות ה60. משך השימוש בהן היה כ-300 שעות ולאחריהן, מטעמי חיסכון, הן שימשו לחזרות, בימים שקדמו להפקות. כמו כן, היו צריכים “לבשל” את השפופרות אחת לכמה חודשים. בשל כך, הנהיגו סבב שפופרות קבוע וזה היה כרוך בתהליך כיוונן ארוך שראשיתו בחימום מראש של השפופרות במשך 20 דקות.

היו לנו חמש מצלמות בלבד, שתיים בכל אולפן ו”מצלמה 3” שעברה בין אולפנים. היא עמדה לרשותנו רק לאור בקשות מיוחדות ובאישורו של מנהל ההפקות.

Loss of Sync – Our first תקלה טכנית

Meyer with Maximo? (left) setting up the cameras in the CCR

Meyer with Maximo? (left) setting up the cameras in the CCR

One day during the broadcast of a Shlomit Dekel maths program Mordechai (Maximo Bucker) who was in charge of switching the programs on air was chatting to someone next to him. His eyes went back to the output transmission monitor and to his horror he saw that the picture was “rolling” , it had lost vertical sync. He immediately took the signal off air and put out a תקלה טכנית.slide. He ran over to the VTR room to see what had happened. There was Yair happily running the VTR. What had happened, part of the maths lesson involved rotating a full screen board and this gave the appearance of a loss of sync picture. From then on the standing order was “Eyes on the output monitor at all times.”

התקלה הטכנית הראשונה שלנו: יציאה מסנכרון

יום אחד, בשידורה של תוכנית המתמטיקה בהנחיית שלומית דקל, פטפט מרדכי בוקר המופקד על העלאת התוכנית לשידור, עם מישהו שעמד לידו. מבטו חזר אל הצג של פלט השידור ולאימתו כי רבה, ראה שהתוכנית “מתגלגלת”, קרי, יצאה מסנכרון אנכי. הוא ניתק מיד את אות השידור והעלה שקופית “תקלה טכנית”. הוא רץ אל חדר VTR לבדוק מה קרה, ומה ראו עיניו? יאיר מפעיל את מכשיר הווידאו להנאתו. התברר שבמסגרת השיעור, הופיע לוח מסך מסתובב ויצר אשליה של יציאה מסנכרון. מאז ואילך, ניתנה ההוראה, “אין להוריד עיניים מצג הפלט”.

The big button for Levi Eshkol

The first broadcast was ceremoniously started by the then prime minister Levi Eshkol. After his appropriate speech and in the view of all, he pressed the big red botton to start the broadcast. This button was connected to exactly nothing and when he pressed the button Yair was given the verbal cue to run the VTR.

Yediot Achronot headline 24.3.1966

מתג גדול לכבוד לוי אשכול

את השידור הראשון פתח ברוב טקס ראש הממשלה דאז, לוי אשכול. הוא נשא נאום הולם ולעיני כולם, לחץ על המתג האדום הגדול, לפתיחת השידור. המתג היה עשוי מעץ ובמרכזו כפתור אדום. “המתג” היה מחובר לכלום אחד גדול וכשהוא לחץ עליו, קיבל יאיר הוראה בעל-פה להפעיל את מכשיר הווידאו.

Posted in Uncategorized | 1 Comment

דב לואל זז”ל

בצער רב דב הלך לעולמו

בצחוק הגורל הוא היה האיש אשר הכין את רשימת עובדים בצח”י אשק כבר לא איתנו

He will be sadly missed He was a big man in both stature and heart


Posted in Uncategorized | Leave a comment

דף יזכור לחברינו שאינם כבר איתנו, חברים שנלוו אלינו לאורך הרבה שנים ושלא נשכח אותם

1 אברהם פורת (פאש) הפקה 43 לוי אלי נהג
2 אגמון אריה במאי 44 ליאני דני הפקה
3 אגמון דליה משאבי אנוש 45 ליבוביץ משה אפסנאי
4 אדלני פטר צליל 46 ליברמן רני אביזרים
5 אורי סרפר תכניות 47 מזרחי כרמלה תלבושות
6 איה לובין הפקה 48 מילשטיין דוד כלכלן
7 איזי אברון הפקה 49 מלאך עמוס צליל
8 איזי אופיר במאי 50 ממלוק יאיר ו.ט.ר
9 אילנצקי נלו צליל 51 מרגוליס לייבלה צליל
10 איציק זהבי במאי 52 מרטילביץ מיכאל גרפיקה
11 אליאלי דני עורך סרטים 53 נעמן חני הפקה
12 אליאס זולחיאן צליל 54 פולסקי יוסי תאורה
13 אנקר משה אביזרים 55 פינס יחזקאל משק
14 אריה קפלן מנהל מח’ הנדסה 56 פינס רבקה
15 ארנון אבני מפקח שידורים 57 פלס יונה מנהל הנדסה
16 בין שילה מוסדות חינוך 58 פרגאי צבי מחסן
17 בינה בר תכניות 59 פרחי ענת מנהלת מח’ כלכלית
18 בלה כהן משק 60 פרי שפרה מחקר
19 בן-הדור בני ו.ט.ר 61 פרנר יוהנה מנהלת תכניות
20 בר-צליל דלית תכניות 62 צווטקוב עליזה טכנאים
21 בר-שדה יורם צלם פילם 63 צחובל דני במאי
22 ברגינסקי מריו ו,ט,ר 65 צחור שושנה הפקה
23 בשורי חים אפסנאות 66 קאופמן מיכאל מנהל אולפן
24 גולדמרק יובל תאורה 67 קובנר סמיון טכנאים
25 גולדשטיין ליאוניד במאי 68 קוטלר יצחק צלם אולפן
26 גורביץ לייב טכנאים 69 קפלן נאוה הפקה
27 גזית רחל מוסדות חינוך 70 קרדוני סמי משאבי אנוש
28 גרא צבי מנהל גרפיקה 71 רביד יחזקאל סמנכ”ל
29 גרידלינגר נורית כתוביות 72 רובין יורם צליל
30 גת נחום משאבי אנוש 73 רודן רמי הפקה
31 דניאל דניאל משק 74 רוטברד ישראל משק
32 דנן יוסי גרפיקה 75 רונן שיה נתבת תמונה
33 הלמון רפי הנדסה מעבדה 76 רימר ג’ו תאורה
34 הררי שלום במאי 77 שובל מנחם במאי
35 הרשקוביץ מיכה טלסינה 78 שור עופרה סרטים קנויים
36 ויינר אדריאן צלם אולפן 79 שטיירמן יצחק איש משק
37 וייסמן שמעון חט’ ביצוע 80 שלג מרים מוסדות חינוך
38 ולין דני במאי 81 שמעיה סוזי תלבושות
39 חיים דוד משק 82 תכלת חיים מפיק
40 טירמן רישה מפיקה
41 לבקוביץ דני גרפיקה
42 לוטן תמר הפקה תנצב”ה
Posted in Uncategorized | Leave a comment

IETV Still Alive & Well -חי וקיים

Posted in Uncategorized | Leave a comment

How we learnt English :-)

Posted in Uncategorized | Leave a comment

Amos Malach A true soundman

Posted in Uncategorized | Leave a comment

A few programs from those early days מספר תוכניות מהימים הראשונים

Posted in Uncategorized | Leave a comment

לזכרם של עובדי הטלויזיה הלימודית שאינם כבר איתנו

לזכרם של עובדי הטלויזיה הלימודית שאינם כבר איתנו

מבקש להעביר לכל אנשי הטלויזיה לדורותיהם

תודה לשרה בר-מנשה

Image | Posted on by | Leave a comment