הזיכרונות שלי מהטלוויזיה הלימודית – Maximo Bucker – my memories from IETV

 Español / הזיכרונות שלי מהטלוויזיה הלימודית

Eureka - Maximo testing the multiturret camera

Eureka - Maximo testing the multiturret camera (M Bucker)

לפני שאתחיל לספר על התקופה שבה עבדתי , אני חייב להודות שהעובדה שהייתי שותף ופעיל בהקמתה של הטלוויזיה החינוכית השפיע על חיי עד עצם יום הזה . זכורה לי התקופה עד היום כתקופה נפלאה.

בשהות שלי בישראל בשנת 2006 ביקשתי מאריה קפלן שיארגן פגישה עם כל הטכנאים שעבדו באותה תקופה ואכן התקיים המפגש והיה מאוד מרגש לפגוש את כולם. הרגשנו כמו חלוצים הדואגים לפתח תחום חדש עבור העתיד של המדינה.

עברו הרבה שנים ואני ממש מצטער שלא הצלחתי להמשיך בפרויקט , היום שאני זוכר את החמימות והמסירות של כל הצוות , אני מרגיש ואני יודע שבשום מקום לא הייתי מצליח למצוא צוות כזה. כשהגעתי לארץ בשנת 1963 התחלתי לעבוד בקול ישראל בתחנת שידור ביבנה . באותה זמן למדתי בירושלים ועברתי ראיון בטרם הקבלה לעבודה . אני חושב שלניסיון שהיה לי בטלוויזיה הארגנטינאית, השפיע רבות, כי כעבור זמן מה זימנו אותי כדי להשתתף בפרויקט “יוריקה” בהרצליה , שהיה אולפן טלוויזיוה ניסוי לצורך הקמת צוות חלוצי.

באולפן הניסויי בהרצליה הכרתי את ד”ר פלס ומר גרהם פיליפס (שליח מהתחנה של גרנדה ,אנגליה) ואריה קפלן שהיוו את הצוות הטכני .

לפני שעברתי לעבוד ב”יוריקה”, עבדתי בחברת תדיראן בחטיבת אלקטרוניקה. היינו צוות פיתוח של מכשירים עתידיים עבור הטלוויזיה והרגשתי מאוד טוב להיות חלק מהפרויקט הזה. בתקופה הזאת התקבל הציוד הראשון שיובא לארץ לטובת הטלוויזיה .

אינני זוכר איך הייתה החלטה הסופית שלי לעבוד בפרויקט “יוריקה ” , סביר להניח שמה שמשך אותי היה להיות חלק בתחילתה של הטלוויזיה בארץ. הכול היה חדש לגמרי , התחלה של פרויקטים חדשים , הרבה עבודה קשה ומאמץ , לקבוע עובדות בארץ , זו הייתה התחושה שחיינו באותה תקופה , הגאווה בלהיות שייך ולהשתתף. הבניין של יוריקה היה יחסית קטן , הכיל אולפן בגודל של סלון ועוד כמה חדרים עבור שירותים שונים , כמו חדר טכנאים .

 המסד שהכיל את הציוד היה קטן , השתמשנו בשתי מצלמות כדי ללמד מורים איך להתנהג מול המצלמות , הסט של האולפן היה מעוצב בשביל הפרויקט הלימודי . היו ימים שבהם עשינו ניסויים ולאחר מכן היינו מנתחים את התוצאות. כל זאת כדי ללמד מרחוק . בתקופה ההיא היה מדובר על 32 בתי ספר בכל הארץ. נסענו לכל קצוות הארץ כדי לאמת שאות הווידאו מגיע תקין . לנסיעות האלו הצטרפתי למהנדס של החברה. לפעמים היו לנו הפרעות בקליטה שהגיעו ממצרים. בתקופה של הפרויקט נסעתי ברכבי מחולון , היכן שגרתי , עד תל אביב , דרך רחוב הירקון לביתו של אריה קפלן וביחד היינו ממשיכים עד הרצליה.

הייתה לי מקרנה 16 מ”מ ובהזדמנויות הייתי לוקח אותה לאולפן כדי להקרין סרטים. לאחר מכן הגיע עמוס איש ה”סאונד” ואתו הסרטנו את הסרט הראשון בכניסה לאולפנים , עדיין יש לי את אותו סרטון למזכרת . סרטון נראים ריבקיטה (רבקה לייבה ), שהייתה מזכירת קבלה , ויקטור , יאיר ,שמוליק , בן בסט , זאב , מאיר , רפי , כל אחד היה מצטרף וככה הקבוצה הלכה וגדלה . חדר הבקרה היה המקום עבודה שלי ואני זוכר אותו עם הרבה סיפוק , לקחת חלק בשידור תכניות שהיה החלום של הטלוויזיה הישראלית ( היום 47 שנים אחר כך) .

Mis recuerdos en la Televisión Educativa Israelí

Eureka - Maximo tackles the dreaded EMI Monitor

Eureka Cafe - Maximo tackles the dreaded EMI Monitor

Al comenzar mi relato del periodo en que estuve trabajando, debo confesar que el hecho de participar y colaborar impacto en mi vida hasta el día de hoy. Esta presente como una etapa maravillosa.

En mi último viaje a Israel en el año 2006 le solicite a Ariel Kaplan que reúna a todos los técnicos que trabajaban en aquella época y fue emocionante poder encontrarlos. Nos sentíamos los jalutzim los emprendedores del futuro y el desarrollo del país. Pasaron muchos años y lamento no haber podido continuar en el proyecto, hoy al recordar el cariño y la dedicación de todo el grupo humano, siento que no pude encontrar en ningún otro lugar un grupo igual.

A mi llegada al país en el año 1963 comencé a trabajar en Kol Israel en Iavne la estación transmisora. En los estudios de Jerusalén fui entrevistado previo al ingreso, creo haber desarrollado el tema de mi experiencia en la TV. Argentina con lo cual pasado un tiempo fui convocado a la primera entrevista para participar en el proyecto “Eureka” estudio experimental de TV. en la ciudad de Hertzlía.

Allí conocí al Dr. Peles, Mr. Graham Phillips (enviado de la estación Granada de Inglaterra) y a Ariel Kaplan que formaban la parte técnica.

En esa época estaba trabajando en la fábrica de electrónica Tadiran, estábamos desarrollando la futura fábrica de aparatos de televisión y me encontraba muy bien en ese nuevo proyecto. Para esa época recibimos la primera importación de aparatos de televisión. No recuerdo como fue la decisión final de pasar a trabajar a Eureka, puede ser que fue la propuesta del proyecto de inicio de la televisión en el país.

Todo era nuevo, comenzar nuevos proyectos, impulsar con fuerza y trabajo, concretar con realidades el presente del país; esa era la sensación que vivíamos en esa época, el orgullo de pertenecer y participar.

El edificio de Eureka lo formaba un salón estudio y varias dependencias adaptadas a las necesidades técnicas de los distintos aspectos que conformaban la realización de programas de televisión.

El rak que contenía los equipos era pequeño, operaban dos cámaras para el aprendizaje de maestros en su nuevo rol de actores, en el set del estudio se hallaba con decorados adecuados para el proyecto educativo. Ayudantes de cameras, cameraman nombres como Podgo, You Riner en su excelente trabajo de iluminación, Jaim Helet director de cameras y primer premio en un concurso de presentaciones en Japón por un programa de matemáticas, todos ellos desfilan en mi memoria.

Días en que se experimentaban y analizaban experiencias para la educación a distancia que en esta primera etapa eran 32 colegios en todo el país. En algunos de los viajes para controlar la recepción de la señal en los colegios acompañe al ingeniero de la empresa E:M:I , teníamos algunas interferencias que llegaban de Egipto.

En la época de Eureka viajaba con mi automóvil desde Holón mi domicilio, hasta Tel-Aviv, pasaba por la calle Ahiarkon donde vivía Ariel Kaplan y juntos llegábamos a Hertzlía.

El proyector de cine de 16mm era de mi propiedad y en algunas oportunidades lo lleve al estudio para pasar algunas películas. Después llego Amos el dueño del sonido con el filmamos la primera película en la calle en la puerta del estudio, mantengo esa filmación como recuerdo, En ella aparece Ribkita que era secretaria de la recepción Victor, Yair, Smulik, Ben Basat, Zeev, Meyer, Rafi, cada uno fue llegando y el grupo fue creciendo. El control central era mi lugar de trabajo y lo recordare con satisfacción, haber controlando la transmisión de programas que fueron el sueño de la televisión en … (Hoy 47 años después) .

Maximo Bucker

Advertisements
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s